מדוע הסקרנות כה חשובה ללמידה? כיצד אפשר לעורר אותה אצל ילדים? ואיך אפשר לנצל אותה ככלי יעיל בכיתת הלימוד? אם הסתקרנתם, פשוט תמשיכו לקרוא
"אבא, מה זה? אמא, מתי מגיעים? אבל למה? איך עשית את זה?"
נשמע מוכר? אולי כי כולנו שאלנו את השאלות האלה או נתבקשנו לענות עליהן. על פי מחקרים, ילדים סקרנים שואלים בממוצע 73 שאלות ביום. מדוע ילדים שואלים כל כך הרבה שאלות, ואיך הצוות החינוכי יכול לעזור להם לרתום את הסקרנות הזו ללמידה מיטבית?
הסקרנות נחשבת כמניעה מחקר ולמידה. היא אינה דפוס פעולה קבוע ובלתי גמיש אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. אצל האדם, סקרנות היא היפוכה של אדישות. היא אופיינית לגיל הילדוּת ומהווה תכונה רצויה של האדם הבוגר. היא גם היבט חשוב של ההתפתחות הקוגניטיבית ומנבא של רווחה נפשית חיובית.
ילדים נולדים כמדענים. כבר בגיל הרך, הפעוטות חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות הטבועה בהם. ככל שההתנהגות הזו מביאה להם סיפוק רב יותר, כך גוברת נכונותם להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה, ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה. כך ניתן לראות את הסקרנות כרכיב משמעותי בהתפתחות הקוגניטיבית.
כיצד ניתן לעורר סקרנות?
אין הוכחה מדעית לכך שניתן "לטפח" סקרנות כתכונה, אך ניתן ליצור מצבים המניעים ומעוררים את סקרנותם של הילדים – על אחת כמה וכמה בכיתת הלימוד. מה שניתן לטפח הם ההקשרים הספציפיים שמעוררים סקרנות למידע מסוים. על פי מחקרים ניתן לעורר סקרנות אצל ילדים בדרכים הבאות:
עמימות: ילדים יכולים לזהות עדויות סותרות ולתפוס חוסר התאמה בין תחזית להתרחשות בפועל. אי התאמה שכזו מעוררת סקרנות באופן אוטומטי.
איך ניתן ליישם בכיתה: הכניסו לאחד השיעורים דמות לא מוכרת הקשורה לתוכן השיעור באיזשהו אופן.
פערים: עזרו לילדים לזהות פערים בידע הנוכחי שלהם. כאשר ילדים ירגישו שההסבר או ההבנה שלהם אינם מספיקים, הם יחפשו מידע נוסף.
איך ניתן ליישם בכיתה: תנו לתלמידים להתחלק לקבוצות בעלות עניין משותף, ואז בקשו שיציגו בפניכם את הנושא. שאלו שאלות שיחשפו פערים בהצגתו ויצריכו העמקה לשם הבנה.
שאלות: אתגרו את הילדים לייצר תחזיות ולעסוק בהנחותיהם לגבי העולם באמצעות שאלות מותאמות שנועדו להפנות את תשומת ליבם לתופעה ספציפית.
איך ניתן ליישם בכיתה: בנו קורס בנושא "התחזית" – כל תלמיד.ה או קבוצת תלמידים בוחרים תופעה בעולם העניין שלהם ועוסקים בבניית תחזית שבועית או חודשית על העתיד להתרחש.
הסקרנות משתלמת: העמיקו אצל הילדים את הידיעה שסקרנותם תשתלם. לעיתים קרובות, ילדים לא פועלים על פי סקרנותם מכיוון שהם לא מרגישים מספיק בטוחים ביכולתם לפתור את אותה סקרנות. חיזוק היכולת לחקור מעודדת ביטחון ועצמאות.
איך ניתן ליישם בכיתה: הדגימו במסגרת שיעורים שונים איך הסקרנות של המין האנושי לאורך ההיסטוריה הובילה להישגים פורצי דרך. הקנו לתלמידים כלי מחקר לספק את סקרנותם.
שחרור חסמים: שחררו חסמים עבור אלה שמגלים סקרנות. ילדים עשויים להרגיש שאין זמן לשאלות או שילעגו להם אם ישאלו. חזקו את הידיעה שהכיתה מהווה מקום בטוח לשאול שאלות.
איך ניתן ליישם בכיתה: צרו אווירה מזמינה, מקבלת ומכבדת שאלות של תלמידים. הקדישו לכך זמן בשיעור ואף מעבר לו.
מדוע כדאי לעודד ילדים לשאול שאלות?
סביב גיל ארבע נראה שילדים נדבקים בחיידק הסקרנות ומרעיפים על הוריהם שאלות יום ולילה. ילדים הם חכמים ולומדים במהירות למי לפנות כדי לקבל תשובות. פתרון בעיות מוצלח דורש שילוב ידע של מי לשאול, מה לשאול וכמה מידע לבקש. נכון יהיה לתת תשומת לב ראויה לשאלות של ילדים ולעודד את הילדים עצמם לשאול כמה שאלות שונות שהם רוצים. שאילת שאלות אצל ילדים מסייעת בכמה היבטים:
פיתוח חשיבה ביקורתית: שאילת שאלות מעודדת ילדים לחשוב בביקורתיות ולשקול נקודות מבט שונות. על ידי למידה כיצד לשאול שאלות, ילדים יכולים להבין ולנתח מידע טוב יותר, מה שעוזר להם לקבל החלטות טובות יותר ולפתור בעיות.
העמקת הלמידה: שאילת שאלות עוזרת לילדים לחקור וללמוד על העולם הסובב אותם. כאשר ילדים שואלים שאלות, הם מעורבים יותר בתהליך הלמידה, וההבנה שלהם בנושא מעמיקה.
פיתוח מיומנויות תקשורת: שאילת שאלות היא חלק חשוב בתקשורת. ילדים שלומדים כיצד לשאול שאלות מסוגלים להביע טוב יותר את מחשבותיהם ורעיונותיהם. על ידי שאילת שאלות, ילדים לומדים כיצד להקשיב באופן פעיל.
פיתוח ביטחון: כאשר ילדים לומדים כיצד לשאול שאלות, הם נעשים בטוחים יותר ביכולותיהם. הם לומדים שזה בסדר לא לדעת הכול וששאילת שאלות היא דרך ללמוד ולצמוח.
פיתוח יצירתיות: כאשר ילדים שואלים שאלות, מעודדים אותם לחשוב מחוץ לקופסה ולהעלות רעיונות חדשים.
איך אנחנו יכולים לעזור לילדים לשאול את השאלות הנכונות?
המציאות מגלה כי הסקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה. ככל שהילדים גדלים ומשתלבים במערכת החינוך, עולה רמת ההתערבות של המבוגרים בקביעה במה עליהם לעסוק. כאשר מטילים על הילדים לעסוק במה שאינו מעניין אותם, הם לומדים עד מהרה שהלמידה היא טרחה שאינה מפצה ומתנהגים בהתאם. מחקרים על דיבור בכיתה מצביעים על כך שהתדירות ואיכות השאלות של ילדים יורדות לאורך השנים.
בעוד הסקרנות יכולה להוביל להישגים אקדמיים גבוהים, הביטוי ההתנהגותי שלה בכיתה עשוי להתקבל בהתנגדות מצד המורים. במקרים רבים הסקרנות גורמת לכך שדווקא אותם ילדים שמתעניינים וסקרנים לגבי החומר הנלמד יהיו גם אלה שישאלו שאלות מטרידות ומאתגרות במהלך השיעור. הדרך שבה מחנכות ומחנכים מתייחסים לשאלות של ילדים משפיעה אם הילדים ימשיכו לשאול שאלות.
אף על פי שילדים שואלים שאלות מגיל צעיר מאוד, זה לא אומר שהם יודעים באופן אוטומטי לשאול שאלות שמועילות ללמידה שלהם. חיוני לתמוך בילדים בפיתוח המיומנות הזו. כשילדים שואלים שאלות אמיתיות, כלומר שאלות הנובעות מהרצון שלהם להבין את העולם הסובב אותם, המוח שלהם פתוח יותר לחיבורים והלמידה מרגישה משמעותית. לכן מומלץ לתת לילדים לעשות חלק מהעבודה בעצמם - כאשר ילדים מסוגלים להציב שאלות ולחקור את התשובות, הדבר מחזק את המוטיבציה ללמידה ואת כישורי העצמאות שלהם.
אחד הפתרונות לכך הוא שילוב מידענות בתהליכי ההוראה של כל אחד מתחומי הדעת הנלמדים בבית הספר. זאת משום שבמידה ועולה בכיתה בעיה או דילמה, שאינה מבין נושאי הלימוד שבתוכנית הלימודים, היא יכולה לעורר סקרנות ולשמש כנקודת מוצא לתהליך מידעני.
כיצד תוכלו לעורר סקרנות בקרב תלמידים?
שנו מידי פעם את הסדר בו ערוכה הכיתה או את מיקום העברת השיעור.
השאירו במערכת השעות שיעור מסוים ללא הגדרה / תוכן.
שחקו במשחק ניחוש על מהותו של חפץ לא מוכר (מומלץ ענתיקה) מוסתר בתוך שק.
תארו בפני התלמידים מקרה (למשל, טביעת הטיטניק) ובקשו מהם לשאול כמה שיותר שאלות לגביו.
"התקילו את המומחה" - שחקו משחק בו על התלמידים למצוא שאלה שטרם נמצאה לה תשובה.
הדגימו בעזרת סיפורי התנ"ך או אירועים היסטוריים כלל עולמיים איך סקרנות האדם הובילה להישגים או שינויים דרמטיים.
ומה הקשר בין סקרנות להתפתחות המדע?
לאדם יש צורך לדעת ולהבין. הסקרנות האינטלקטואלית היא מאפיין הכולל אינטליגנציה, התלהבות ורעב לידע ולחידושים. סקרנות היא גורם מרכזי לחקרנות, ולכן היא נמצאת בין התכונות שתרמו תרומה מכרעת להתפתחות המדע.
בראייתי, בית הספר הוא המקום הנכון לעודד את סקרנות ולעשות בה שימוש ללמידה והתפתחות קוגניטיבית של הילדים, כאשר שאילת שאלות היא כלי משמעותי לפיתוח הסקרנות. על בית הספר לספק סביבה בה הילדים מרגישים שהם יכולים לשאול שאלות ולקבל את התמיכה הדרושה לביצוע המחקר שלהם.
