זיהוי החוזקות, הגדלת תשוקת המורים ופיתוח אכפתיות אצל התלמידים - ארבעה המנהלים הללו השתתפו בכנס החינוך הבינלאומי וסיפרו על היוזמות שלהם, שזכו להערכה גם בעולם.
סוד מוכר וידוע בעולם העסקים הוא שהצלחה של ארגון תלויה במידה רבה באדם המנהל אותו. המנהלים המצליחים והבולטים בעולם הם אלו אשר ניחנים בשילוב נדיר של יכולות ניהול, לצד יזמות וניסיונות לקידום הארגון שלהם. במושב "האומץ לשנות" שהתקיים בכנס החינוך הבינלאומי בחודש נובמבר, ישבו על הבמה שתי מנהלות ושני מנהלים וסיפרו לנוכחים את סיפורי היזמות המבטיחים ומעוררי ההשראה שלהם. כל הארבעה בעלי הישגים מרשימים בקנה מידה עולמי, על כך העיד גם לורד ג'ים נייט, שר החינוך הבריטי לשעבר, שהצטרף לפאנל.
נייט פתח את הפאנל בסיפורים מרשימים על מנהלים יזמים, שהוכיחו מנהיגות ואומץ בדרכים מגוונות. למשל, בית ספר שהפחית את המקצועות עליהם נבחנים לחמישה בלבד והותיר את שאר הנושאים לבחירת המורים; זה שביטל את הסנקציות בבית הספר; וזה שפתח את דלתותיו ביום שבת לתלמידים שרוצים ללמוד, וההוראה ביום זה בוצעה על ידי מתנדבים. "איפה שהפיקוח לא קיים - שם קורה הקסם", חתם נייט את דבריו.
החופש ליזום
מנהלים מצליחים במערכת החינוך הם אלה שלא מפסיקים ליזום לאורך כל תקופת כהונתם. על מנת להתמודד מול אתגרים פדגוגיים, הבירוקרטיה הקיימת ומגבלות אחרות המעכבות יזמות, על מנהלי בית הספר להיות יזמים בעלי יכולת חשיבה מחוץ לקופסה. מנהלים רבים מציינים את יכולתם לפעול בגמישות (ללא פיקוח חונק) ולאפשר גמישות לעובדיהם כמרכיב המרכזי המאפשר את פיתוח ותדלוק היזמות בית הספר.
ארבעת המנהלות והמנהלים בפאנל נטלו חלק בתכנית העמיתים של "מפרש", מרחב אשר מאמין בכוחם של מנהלי בתי הספר ומסייע להם לזהות צורך, כאב או חלום, זאת לצד הקניית מיומנויות של יזמות לקידום תהליך שינוי לטווח רחוק.
מסיפוריהם של ארבעת מנהלי בתי הספר ניתן לקבל השראה ברוח היזמות והחדשנות:
רחל הוד, שמנהלת את בי"ס חמ"ד רמב"ם בקרית שמונה, התמודדה עם השאלה איך להגדיל את מספר התלמידים ועשתה זאת על ידי יצירת ייחוד בית ספרי. בית הספר זיהה את חוזקות העיר ורתם אותן לטובתו, הן כמרחבי לימוד והן לביסוס בית הספר כמרכז מבקרים אזורי. המנהלת מעידה על כך שכאשר מיזם אחד מצליח הוא מיד מושך אחריו מיזם חדש, וכך בי"ס ממשיך להשתנות ולהתחדש מול המציאות המתעדכנת.
נתן צבי פינקל, שמנהל את המרכז התורני אוהליך בבני ברק, הבין כי למורים בבית ספרו חסרה תשוקה למקצוע. יתרה מכך, הוא אף זיהה כי תלמידיו זקוקים למשמעות. החלטתו לחבר בין השניים נבעה מתפיסה כי בשביל תשוקה לתלמידים צריך שתהיה תשוקה למורים. התוצאה היא פיתוח מרכז "חישוקים", שמבוסס מגמות על פי תשוקתם של המורים.
נאוול כנענה, מנהלת חט"ב אבן סינא בכפר קרע, פיתחה בבית ספרה את המרכז לאחריות אישית וקהילתית - "אהתמאם" (אכפתיות). הדחף להקמתו ופיתוחו של המרכז באה מול שיעורי המוות חסרי הפרופורציות בחברה הערבית ממגוון סיבות ובשלל דרכים. כנענה זיהתה שהבעיה היא שלילדים אין הבנה של ערך החיים, והבינה שתפקידה ללמד אותם זאת. לאחר מחקר של מיעוטים בעולם מיקדה נאוול את מהות המרכז בפיתוח מעגלי שייכות ובפיתוח הכרה עצמית. המרכז שהוקם עוסק בפיתוח אכפתיות אצל התלמידים, כמו גם משמעות עצמית, בחירה, אחריות אישית וקהילתית.
שחר פיינשטיין, מנהל בי"ס שפירא בת"א, סיפר מהי ראייתו לגבי "מנהל יזם". פיינשטיין מגדיר יזם כאחד שיודע לחלום, הוא טוען כי המחסום אינו הכסף אלא היכולת לדמיין. כדי לדמיין, מספר שחר כי הפך להיות שואל שאלות ולא האיש עם כל התשובות. התוצאה של השינוי הייתה פיתוח יכולת להקשיב לחלומות של המורים שלו כמקור ליוזמות חינוכיות.
בתום ההקשבה לארבעת המנהלים לא נותר מקום לספק - כדי להטמיע תרבות יזמית בבי"ס יש:
להקשיב, ובפרט להקשיב לחלומות.
לפעול לאפשר את החלומות.
לא לפחד לוותר על שליטה או לטעות.
ללמוד לחיות בתוך כאוס לצד יצירת עוגנים.
ניכר כי במציאות העכשווית בישראל מנהלים צריכים להכיל שילוב נדיר של אדם קשוב ואמיץ, שנכון לעמוד מול האתגרים החיצוניים והפנימיים, בעל רצון ויכולת ללמידה ובעל יכולת מנהיגות למימוש החלומות שלו ושל אנשיו.
