"דרך ארץ" קדמה ל 5 יחידות !

מערכת החינוך בישראל ניצבת על שלוש רגליים: ידע, מיומנויות וערכים. רגל הערכים היא רגל המחויבות ל“דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית“ של העם היהודי וליכולתו לחיות ”חיי קוממיות ממלכתית“ בארצו. החינוך לערכים מצוי במרכז תפקיד אנשי החינוך ומערכת החינוך. הוא מבקש ליצור חברה טובה ומיטיבה, חברה המגנה על אזרחיה והמתייחסת למכלול צורכיהם. החינוך לערכים מוביל את התלמידים לבחינה ביקורתית, מושכלת ומעמיקה של התנהגותם, של המסורות, של קונפליקטים שמולם הם ניצבים ושל בחירות שעליהם לבחור. הוא דורש מהם להבחין בין טוב לרע, בין מותר לאסור, ונותן בידיהם מגוון כלים לבחינה, להתמודדות ולבחירה." מנכ"ל משה"ח שמואל אבואב מתוך מסמך המלצות הוועדה המשרדית לקידום החינוך הערכי, יישומן והטמעתן - 2017

הפער הערכי - המשבר השקט של מערכת החינוך

בעשור האחרון נחשפנו כולנו לקמפיינים מתוקשרים של משרד החינוך: "לתת חמש" - התכנית הלאומית לחיזוק לימודי המתמטיקה. התכנית הלאומית להרחבה ולהעמקה של לימודי האנגלית. תכנית 'דיבור בציבור' ​תכנית למידה משולבת דיגיטל. כל התכניות הלאומיות הללו באו לטפל ולקדם יכולות הרלוונטיות להשתלבות הלומדים בשוק העבודה. אל מול אלה העדרה של תכנית לאומית בתחום הערכים כנדבך מרכזי בחינוך ילדי ישראל, זועק בעיקר נוכח מציאות החיים בישראל המשקפת פער הולך וגדל בתרבות הערכית ובסולידריות החברתית.

ידע ללא ערכים - מצוינות ללא מצפן

בראייתי ישנה טעות יסודית בתפיסה החינוכית הרווחת והמובלת על ידיי משרד החינוך שלפיה חיזוק מקצועות הראליים הוא המפתח לחיזוק מדינת ישראל. הנחה זו מתעלמת מן העובדה שידע מדעי, כשלעצמו, איננו ערובה לחברה מוסרית, מלוכדת וצודקת. ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות מבהילות של עמים שידעו לייצר טכנולוגיה מתקדמת, אך כשלו מוסרית.

מערכת חינוך המריצה את תלמידיה להשיג עוד יחידות, עוד ציונים, עוד הישגים מדידים אך אינה מעצבת את מצפן הערכים שלהם מייצרת אנשי מקצוע אך לא בהכרח בני אדם. בלי בסיס ערכי של אחריות, כבוד הדדי, מוסר ודרך ארץ הידע עלול להפוך לכלי שרת בידי אינטרס, כוח או תחרות עיוורת. זאת ועוד ההתמקדות אך ורק בדרבון התלמידים ללמידה של יחידות הריאליות בבתי הספר מייצרת הפחתת ערך מכל שאר תחומי החינוך ובכך פוגעת ומפחיתה את חשיבות הערכים בעיני הלומדים.

החזון לחברה ישראלית חדשנית ופורצת דרך חייב להתבסס על תלמידים שהם גם סקרנים ויוצרים, אך בראש ובראשונה אנשים ערכיים. לא ניתן לבנות חברה יציבה על יסודות של הישגים טכנולוגיים בלבד כדי שישראל תהיה חזקה באמת עליה לטפח אנושיות לצד חכמה, מצפן לצד מצוינות.

מתוך כך, אבקש למקד את הדברים בערך הבסיסי והעמוק של "דרך ארץ" מושג עברי עתיק המוגדר מילונית כ“נימוסים, התנהגות נאותה, כיבוד הזולת”. בעיניי, החינוך לדרך ארץ הוא משימה לאומית מרכזית, אולי המרכזית ביותר בתפקידם של אנשי ונשות החינוך בישראל.

אל מול מצב הדברים כיום, אני סבור שדווקא כאן מצוי המשבר האמיתי של מערכת החינוך הישראלית, משבר ערכי שהשלכותיו מרחיקות לכת על עתיד החברה הישראלית.

מהו ערך, בעצם ?

ויקיפדיה מגדירה “ערך” כ: “הערכת טיבו המוסרי של מעשה מסוים, תוך בחינת אמות מידה אידיאליות המבוססות על השקפות עולם ביחס לשאלות של צדק, מוסר, אמת, אסתטיקה וסוגיות נוספות. ערך הוא, במובנו העמוק, רעיון מוסרי מנחה - מפת דרכים אנושית. חיים לאורו מחייבים חריגה מהאנוכיות היומיומית ומהתועלת המיידית, ומציבים את האדם במרחב של חירות רוחנית והתעלות מוסרית. בלעדיהם האדם עלול לשוב להיות, כלשון הפילוסופים, *“חיית שדה בעלת תבונה אך חסרת כיוון מוסרי”.

אפשר להבין את מושג הערך בשלושה מישורים:

1.     ערכים כמצפן כללי: אמת, נאמנות, נדיבות, כבוד.

2.     ערכים כצו מוסרי מוחלט: מה ראוי ומה אסור לא כפשרה אלא כעיקרון.

3.     ערכים כעקרונות מנחים של התנהגות: התרגום המעשי של אמונה מוסרית למעשה יומיומי.

ערכים, אם כן, הם תוצר של תרבות, חינוך, אמונה וחוויה. הם נולדים בבית, מתחדדים בבית הספר ומתגבשים בחברה.

ערכים יכולים לפעמים להיות בקונפליקט זה עם זה, ואנשים עשויים לתעדף ערכים מסוימים על פני אחרים בהתאם לאמונותיהם ולנסיבות האישיות שלהם. עם זאת, הבנה ברורה של הערכים של האדם יכולה לעזור להנחות קבלת החלטות ופעולות בהקשרים אישיים ומקצועיים כאחד.

בין ערכים לחינוך - הפרדוקס והאחריות

החיבור בין ערכים לחינוך טומן בחובו פרדוקס עמוק. ערכים אמורים לנבוע מבחירה חופשית, אך חינוך דורש הכוונה. אם ננחיל ערכים בכפייה נואשם באינדוקטרינציה, אך אם נימנע מהנחלת ערכים נפקיר דור שלם לחוסר מצפן מוסרי.

סופרים והוגים רבים עסקו בשאלה זו. היו שטענו (ברייטר, 1995; ס' יזהר, 1990) כי אין זה מתפקידם של המורים לעסוק בערכים, אלא רק ללמד תחום דעת. מולם עמדו הוגים רבים, ובהם קליינברגר (1981) ולם (1971), שסברו כי אי אפשר שלא לעסוק בערכים, שכן כל בחירה חינוכית היא בחירה ערכית. ובמילים פשוטות: גם כשאנחנו לא מחנכים לערכים אנחנו בעצם כן מחנכים לערכים.

מדוע חיוני ללמד ערכים לילדים ולנוער ?

1.     התפתחות מוסרית: הערכים יוצרים את היסוד להבחנה בין טוב לרע, נכון ושגוי.

2.     סוציאליזציה: הערכים מלמדים את הילדים כיצד לחיות יחד באדיבות, בכבוד, באמפתיה.

3.     התפתחות רגשית: הערכים בונים זהות וביטחון עצמי; הם מעניקים תחושת שייכות וחוסן פנימי.

4.     מעורבות אזרחית: ערכים אזרחיים, כגון אחריות וצדק חברתי, מטפחים אזרחים מעורבים ואכפתיים.

בסופו של דבר, ערכים בונים חברה בריאה ומוסרית. הם היסודות הבלתי נראים שעליהם נבנית המציאות האנושית. ומכאן חינוך לערכים איננו מותרות חינוכיות; הוא תנאי קיומי לעתיד החברה.

איך מלמדים ערכים ? בין דוגמה למעשה

דוגמא אישית: מעל לכל דבר ילדים לומדים ערכים על ידי התבוננות בהתנהגות של מבוגרים סביבם. הלכה למעשה מודל ההתנהגות המודגם לאדם מעביר לו מסרים על מה מותר ומה אסור ואיך נכון או לא נכון להתנהל בחברה. מתוך כך צוות חינוכי (כולו לא רק מחנכים) צריך לקחת בחשבון שכל התנהגות והתנהלות שלו במוסד החינוכי ומחוץ לו משמשת כמודל עבור תלמידיו. לצד זאת עבור צוות חינוכי אין בדרך זו דרישה למאמץ ייחודי - התנהלות ערכית ומוסרית תעביר את המסר באופן יעיל ובלתי אמצעי לתלמידים.

סיטואציות ערכיות: על הצוות החינוכי להיות קשוב וערני לאיתור סיטואציות ערכיות במהלך שגרת בית הספר. כאשר נוצרים מצבים שבהם ניתן להדגים או לדון בערכים, נכון יהיה להשתמש בהם כרגעים שניתן ללמד. לדוגמה, אם ילד מסייע לאדם מבוגר, צוות חינוכי יכול להשתמש בכך כהזדמנות לדון בערך האמפתיה וכיצד היא גורמת לאנשים להרגיש.

דיונים יזומים: בבתי הספר מתקיימים מידי שבוע שיעורי חינוך לצד שעות מחנכ/ת אשר בהם עולים נושאים הקשורים לערכים. דיונים אלה חשוב שיהיו מציאותיים וקרובים לעולם התלמידים ולא מרוחקים בזמן, במקום וממסגרת החיים הרלוונטית לתלמידים.

הרצאות וניתוחי מקרה: כמו שנכתב לעיל, הדרך הטובה ביותר להקניית ערכים הינה על בסיס דוגמא אישית. לכן סיפור חיים או סיפור על מקרה בו מודגש המימד הערכי עבור אדם מסוים או אוכלוסייה מסוימת יש בו יכולת השפעה גדולה על קהל היעד.

פרויקטים מעשיים: עשייה הלכה למעשה של פעולות המקנות ומעידות על המבצעים אותם כבעלי "דרך ארץ". קיימת חשיבות רבה בהדגשת הפאן הערכי במעשיהם של התלמידים במסגרת פרויקטים שונים הקיימים בבית הספר לדוגמא משמרות זה"ב או "מחויבות אישית". המשמעות היא שלצד העשייה הערכית יש למצוא את הדרך לביסוס המשמעות הערכית בקרב אוכלוסיית התלמידים.

שיעורים/קורסים משולבי ערכים: ערכים הם חלק מעולמנו ניתן לשלב ולהציף ערכים במסגרת שיעורים במקצועות השונים הנלמדים בבתי הספר: היסטוריה, תנ"ך, מתמטיקה, מדעים, ביולוגיה ועוד ועוד. שילוב ערכים בשיעורי המקנים ידע יעשיר ויעמיק את הקניית הידע ויהפוך אותו רלוונטי יותר עבור הלומד גם בהיבט הערכים וגם בהיבט הידע.

הערכה של ערכים: תהליך חשוב בפיתוח ערכים אצל התלמידים הינו שיום הערכים ומתן הערכה מילולית בפני התלמיד על הערכים שהפגין וכאלה שעליו לחזק.

חזרה אל הליבה הערכית של החינוך

כדברי מנכ"ל משרד החינוך בעבר (שמואל אבואב) "הקניית ערכים היא הבסיס ליצירת חברה טובה ומיטיבה". מתוך כך הוראת ערכים לילדים חיונית להתפתחותם המוסרית, החברתית, הרגשית והאזרחית, ומסייעת להם להפוך לאנשים אחראיים, אכפתיים ומעורבים.

הקניית ערכים איננה נספח למערכת החינוך היא הבסיס שעליו היא ניצבת. כפי שנאמר: "דרך ארץ קדמה לתורה", כך גם החינוך לערכים קודם  ל 5 יחידות מתמטיקה או אנגלית. במציאות שבה ערכי הכבוד, הסבלנות, האחריות והחמלה הולכים ונשחקים, נדרש מאתנו לשוב ולבנות את היסוד הערכי המשותף שעליו נשענת החברה הישראלית.

משרד החינוך, הרשויות המקומיות ובתי הספר צריכים להחזיר את החינוך לערכים למרכז העשייה החינוכית לא כהצהרה אלא כפרקטיקה יומיומית. אין להשאירו עוד בידי תנועות הנוער והמכינות בלבד, שאליהן מגיע רק חלק קטן מילדי ישראל.

האתגר של דורנו הוא לא רק ללמד איך לדעת, אלא גם ואולי בעיקר ללמד איך להיות אדם. ורק כאשר נדע לשוב ולחנך לדרך ארץ נוכל לומר באמת, שישראל מחנכת אדם.