צאו למסע: כך תובילו את הדרך אל הלמידה החדשה

האם התקופה הזו מובילה אותנו חסרי שליטה, אל מחוזות לא ידועים או שאנחנו, אנשי החינוך, יכולים לקחת לידינו את ההגה? צאו למסע בין כוכבים והרחיקו בחיפושכם אחר עולמות חדשים, אני קורא לכם:

"To boldly go where no man has gone before!"

מגיפת הקורונה הגיעה אלינו לפני כמעט שנה ומאז אנחנו נסחפים אחרי ההודעות והעדכונים ובעיקר – מגיבים, מתאימים את עצמנו, חיים בחוסר וודאות ומעדכנים כל הזמן את אופני ההוראה שלנו – בהתאם למה שקורה. אנחנו נסחפים עם הזרם ופועלים מתוך הכרח הישרדותי. אני רוצה להציע לכולנו, אנשי החינוך, לשנות את הגישה שלנו לגבי המצב ולהפוך ממובלים ומגיבים למובילי דרך אל הלמידה של העתיד. אני מציע לכם לעבור מתפיסת נדידה לתפיסת מסע.

נדידה היא פעולה אותה מבצע יצור חי על רקע שינוי שחל בסביבה. בדרך כלל, השינוי אינו בשליטתנו והוא מניע את הצורך בנדידה. היא יכולה להתבצע במרחב הפיסי וגם במרחב הווירטואלי. מסע, לעומת זאת, הוא תולדה של צורך פנימי (סובייקטיבי). הסתכלות על אירועי נדידה בטבע, אף של האדם, מראה כי הרבה מהם הנם "מעגליים", כך שהנודד שב למקומות קבועים במהלך נדודיו, באופן מחזורי. המסע, לעומתו, הוא פעמים רבות יציאה למטרה שאינה ברורה, לגילוי החדש / השונה, זה שאינו מוכר ליוצא למסע. המסע כולל בתוכו קשיים ואתגרים, לצד גילויים והישגים, גם במהלכו וגם בסופו.

מבט חדש קדימה

ההסתכלות שאני מציע כאן קלה לכתיבה, אך מסובכת ליישום בעולם החינוך הישראלי בתקופת הקורונה. "מסע הקורונה" כולל בתוכו פעילות במרחב של אי ודאות, אתגרים משתנים בתכיפות גבוהה, מגוון גדול של אתגרים מעולמות שונים, שלחלקן לא הוכשרו אנשי החינוך ופעולה במרחב מאוים בריאותית באופן קבוע. מגיפת הקורונה אילצה את צוותי החינוך לשנות את דרך עבודתם מתוך הכרח ולא מתוך דחף פנימי. המונח המיטיב לתאר מצב שכזה הוא "נדידה" וכאן בדיוק נעוץ האתגר: למרות שהמצב נבע מתוך נסיבות חיצוניות (נדידה), יש להבין שהדרך הנכונה והתועלתית יותר היא דווקא לראות את תקופת הקורונה כמסע לגילוי החדש. הסתכלות שכזו תוביל לשלושה הישגים משמעותיים:

חוסן: הבנה כי צפויים לנו אתגרים לאורך הדרך, אך כל אתגר שכזה מלמד, מעשיר ומחזק את יכולתנו לבצע את עבודת החינוך טוב יותר.
חדשנות: חשיפה ליכולות, דרכים וצרכים חדשים בעולם החינוך.
התפתחות: יכולת אישית ובית ספרית ללמוד ואף לפתח פתרונות, כדי להתגבר על אתגרים קיימים וחדשים, בעת הזאת וגם בעתיד.

הקורונה, שהניעה את צוותי החינוך לצאת לנדידה על רקע מציאות וצרכים שהשתנו, יכולה להישאר כזו עבור צוותי החינוך, כך שאם וכאשר היא תהפוך למחלה שהאנושות יכולה לחיות לצדה, תסתיים הנדידה; בתי הספר וצוותי החינוך ישובו לנקודה בה החלה הנדידה והמעגל ייסגר. במצב כזה מערכת החינוך תחזור לתפקודה טרם החלה הנדידה וחוויות הקורונה ידהו לאורך הזמן ויהפכו לסיפורי גבורה מהעבר, ללא השפעה על הווה.

לעומת זאת, החלטה כבר היום של מנהלי בתי הספר, בעיקר, לראות במה שהחל כ"נדידת" הקורונה – "מסע" הקורונה, עשויה לייצר מוטיבציה והישגים לאורך זמן. מסע הקורונה יכול להיות פתח למסעות נוספים אליהם יצא בית הספר גם ביום שלאחר הקורונה. מהלך שכזה יעביר את מערכת החינוך מחשיבה מעגלית לחשיבה ספירלית מתפתחת ומתחדשת ולהגעה למקומות ושיאים חדשים, where no man has gone before.

כך תצאו למסע

אז איך עושים זאת? איך מצליחים להסב תהליך שהחל כנדידה, למסע?

לפני ואחרי: תעדו לאורך המסע את התמונות, המעשים, המסמכים והתגליות.
ביחד: אל תצאו למסע לבד. צרפו אליכם את הלומדים ואת המלמדים.
לחגוג ניצחונות: צפו לקשיים בדרך ודאגו לחגוג את הניצחונות עליהם.
תמונת הניצחון: אל תביטו לאחור. כמו מגלי העולמות, תארו את תמונת הארצות / עולמות החדשים, אליהם תגיעו בסופו של המסע. אזהרה: אל תטעו ותחלמו על חזרה לעולם הישן.
אוטונומיה: תיהנו מהמסע ונצלו את החופש שהוא מאפשר לכם מ"העולם הישן".
ספרינטים: סגלו לעצמכם אורח חיים שונה, כזה שמתאים לארעיות ולאי היציבות שבמסע. לדוגמא, תכננו לטווח קצר, לאורו של אופק רחוק.
גיבוי: מסע הוא חוויה קשוחה. מסעות יכלו להתקיים במקומות בהם היה גיבוי ותמיכה. העניקו לצוותי החינוך את הגיבוי המנטלי, הכלכלי והמקצועי להצליח בכך.
הטמעה: בדומה לחובל שלמד ומצא דרך לחצות מיצר מאתגר, השקיעו זמן בהסתכלות לאחור ובשיקוע של התובנות והיכולות שהצטברו אצל צוותי החינוך.
אומץ: נטעו באנשיכם את האומץ לצאת למסע ואת הביטחון ביכולתם.
יציבות: גם במסעות הקשוחים על פני מים סוערים, חשוב שיהיה מקום יציב למנוחה, חשיבה וצבירת כוח להמשך.

בהיסטוריה ובמציאות של כדור הארץ בימינו, ניתן למצוא דוגמאות רבות למסעות. רובן ככולן מציגות את ההישגים הכבירים וההתפתחותיים (מעבר להישרדות), אותם ניתן להשיג כאשר נכונים לאתגר ויוצאים למסע. אמנם במסע יש בדרך כלל מרכיב גדול של הבלתי נודע, אך כגודלו של מרכיב אי הודאות, בהתאמה גודלו של ההישג אליו ניתן להגיע.

מערכת חינוך אשר תשכיל לעבור ממקום שהחל כנדידה (הכרח) למסע (דחף פנימי), תצליח להגיע להישגים משמעותיים יותר ובתוך כך תהיה מסוגלת לצאת בעתיד למסעות על רקע המציאות המשתנה. מאחל לכולנו מסע בעולמות מופלאים וחיפוש מתמיד אחר דרכים טובות ומתאימות יותר בעולם החינוך.