!נבחרי ציבור – הזדמנות פדגוגית לפניכם

חובתם של נבחרי הציבור ברשויות המוניציפאליות לספק לתושביהם היצע פדגוגי

אחרי מאות כתבות כתובות ומצולמות על הצורך בחינוך אחר במדינת ישראל לצד הורים מכל קצוות הארץ המתקשים למצוא הגיון וסיבה מוצדקת, מעבר לבייביסיטר, לשהייתם של ילדיהם בבתי הספר הגיע הזמן וההזדמנות שכל תושב בעיר ידרוש מנבחריו שינוי מהותי. מבט מעמיק על תמונת בתי הספר בישראל מגלה שבתוך הקרקע הבירוקרטית החרבה הצליחו וצמחו בתי ספר ייחודיים אשר מעניקים לילדים חינוך אחר. המאפיין הבולט באחוז ניכר של מוסדות אלה, המובילים רובם ככולם אידיאולוגיה פדגוגית מסוימת, היא העובדה שהורי התלמידים בהם בחרו במוסד החינוכי מתוך אמונה ורצון למצוא התאמה פדגוגית ייחודית המתאימה לילדם.

אחד הסממנים הבולטים בעידן המודרני הוא המגוון וההיצע הנרחב של מוצרים העומדים לבחירתו של האדם. כך לדוגמא אדם המעוניין לרכוש כלי רכב עומד בפני היצע עצום של סוגי כלי תחבורה ובתוכם מגוון חברות ודגמים. בתחום זה אף קיימת לרוכש האפשרות לבצע התאמה אישית ולבחור אביזרים וגימור אישי ברכב הנבחר. תמונת היצע דומה נוכל לראות גם בעולם המחשבים, האוכל, הביגוד הריהוט וכו'. הדרישה למגוון עשיר של מוצרים עולה וצף אף בתחום השירותים הניתנים על ידי המדינה והרשות המוניציפאלית בה מתגורר האדם. בעולם גלובלי ניתן לראות אזרחי מדינה אחת אשר בוחרים להעתיק את מקום מגוריהם, על רקע היצע דל של שירותים הניתנים על ידי מדינתם. תופעה דומה ניתן לראות אף ברמה הלוקאלית בה תושבים בוחרים את מקום מגוריהם על פי היצע ואיכות השירותים הניתן על ידי הרשות המוניציפאלית. 2018 שנת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל הציפה את דרישות התושבים מנבחרי הציבור ביישובם בנוגע להרחבת היצע השירותים הניתנים להם בתחומי ה: חינוך, תחבורה, תשתיות, בילוי, תברואה, בטחון וכו' .

בעולם המתאפיין בהיצע גדול ובחופש בחירה לאזרחים החיים בו יש בראייתי מקום לבחון מחדש את תפקידה ואחריותה של הרשות המקומית במתן מענה להיצע פדגוגי עבור אזרחיה. זאת לצד הגדרת דרכים נוספות, ומותאמות יותר למאה ה 21, למדידת איכותם של מוסדות החינוך הקיימים בערים.

ניקח כדוגמא את מתקני המשחקים במרחב העירוני. מה מציעה רשות מוניציפאלית לתושביה בתחום זה ? מתקני משחקים לילדים ממוקמים במרחב הציבורי בדרך כלל באחת משתי סביבות: האחת, פארקים, וגינות ציבוריות ברחבי העיר השנייה, במוסדות חינוך רשמיים המיועדים לגילאים 3 עד 12. אם נבחן מהו ההיצע והמגוון העומד בפני תושב הישוב (במקרה הזה ילד) בתחום זה נגלה שבפארקים ובגינות הציבוריות קיים מגוון גדול מאד של מתקנים. בנוסף כמעט לעולם לא נמצא גינה ציבורית זהה לרעותה בחומרים מהם עשויים המתקנים ואף בסוגם. לעומת זאת לגבי מתקני המשחקים בחצרות הגנים ובתי הספר היסודיים התמונה שמתקבלת היא שונה לחלוטין. תושב (ילד) אשר מתחנך במוסדות אילו יזכה בדרך כלל במספר מוגבל מאד של מתקנים, בנוסף בכל הנוגע לעושר וייחודיות הסטנדרט והמגוון יהיו כמעט זהים בין המוסדות השונים. כל זאת על אף העובדה שבשתי האופציות – הן בגינות הציבוריות והן במוסדות החינוך, העירייה היא זו שאחראית להקמה ולרכש של מתקני המשחקים. מסיבות בלתי ברורות בוחרת אותה רשות במקום אחד לתת עושר וגיוון לתושב ובמקום אחר להיצמד לסטנדרט מוגדר. יודגש כי משרד החינוך מקצה למתקני חוץ בכל מוסד חינוכי סכום מוגדר, אך אינו מונע מהרשות המקומית להוסיף מכספה לשדרוג המתקנים במוסדות החינוך בתחום שיפוטה. יותר מכך משרד החינוך אינו קובע אילו מתקנים יקנו, הדבר נתון להחלטתה של הרשות המקומית.

ניתן להסביר את השוני הנ"ל מתוך תפיסה שוויונית לפיה כולנו שווים ולכן כל מוסדות החינוך לילדים צריכים להיות מאובזרים במתקני משחק באופן שווה וזהה. פה המקום לחדד את השוני בין העובדה הבלתי ניתנת לוויכוח – כי כולנו שווים לבין העובדה כי כולנו שונים (מיוחדים) ילדים אינם זהים כל אדם הוא עולם ומלואו כל ילד הוא יחיד ומיוחד. הגישה והראייה החינוכית לפיה כל תלמיד הוא מיוחד ולכן יש לשאוף להתאמה אישית של הלמידה עבורו, הולכת ותופסת מקום נרחב בעולם החינוך. המציאות מוכיחה שגם שיטות למידה חדשניות וגישות פדגוגיות ישנות וחדשות אינן מספקות מענה לכלל הילדים. ככל הנראה אין מודל בית ספר אחד המתאים לכלל הילדים. ניתן לראות ילדים פורחים בתוך בית ספר העובד בשיטת L.B.P לצד ילדים שעזבו את אותו בית הספר על רקע אי התאמתם לשיטה. מכיוון שהמציאות כיום אינה מאפשרת התאמה של מודל ייחודי לכל ילד ראייתי היא שכל רשות מקומית צריכה לאפשר היצע פדגוגי נרחב ככל הניתן לתושביה. זאת על מנת לאפשר בחירה והתאמה אישית לילדים המתחנכים בישוב. נשמע תכנית דמיונית שאינה ניתנת למימוש במדינת ישראל, תופתעו לשמוע שמשרד החינוך דווקא מעודד זאת כבר שנים.

בשנת 2012 יצא משרד החינוך בתוכנית תחת הכותרת "ייחודיות בית ספרית" להלן מספר מבואות ממסמך תדריך של המשרד לשם פיתוח תכנית זו:

"פיתוח הייחודיות הוא אמצעי ולא מטרה; אמצעי להשבחה ולטיוב של החינוך הציבורי בארץ... ודרך ליצירת קשר ומעורבות עם ההורים ועם הקהילה".

"פיתוח הייחודיות בבית הספר נעשית במסגרת מרחב חינוך יישובי שהוא התשתית החינוכית המערכתית ביישוב. מרחב חינוך מספק גיוון ובחירה ומאפשר התאמה לצרכים הייחודיים, לדפוסי הלמידה ולנטיות החינוכיות השונות של התלמיד וההורים ביישוב."

"מרחב חינוך לבחירה מבוקרת מבוסס על שני עקרונות: הראשון מדגיש את הצורך לראות את התהליך החינוכי באופן כולל ומערכתי באמצעות מנהלת הבחירה המבוקרת, ההנהגה ברשות המקומית המובילה את העיצוב המערכתי של מערכת החינוך ביישוב. מנהלת זו אמונה על גיבוש מרחב החינוך, עקרונותיו, חזונו והתאמתו לדרישות ולתנאים החינוכיים שבתחומה. העיקרון השני מדגיש את הצורך בגיוון והיצע אשר יאפשרו בחירה."

בתכניתו מציע המשרד בחירה באחת מבין שלוש קטגוריות סביבן ניתן לבנות ייחודיות בית ספרית: ייחודיות בעולם התוכן - בייחודיות מסוג זה בוחרים עולם תוכן וסביבו מייצרים תכנית לימודים (מוסיקה, מדעים). ייחודיות ההפעלה הפדגוגית - ייחודיות המגובשת בתפיסת הפעלה פדגוגית. ייחודיות אידאולוגית - ייחודיות המבוססת על אידאולוגיה או על אמונה, וסביבן מתגבשת כל תכנית הלימודים. ניתן לראות כי שלוש עקרונות עליהן מושתת התוכנית הינם: הובלה יישובית, התאמה אישית לתלמיד ולהוריו ובחירה מתוך גיוון והיצע.

בראייתי למידה באשר היא מבוססת על חמישה מרכיבים גנריים אותם יש לקחת בחשבון. רק שילובם של כולם יוביל לשדרוג ולאיכות גבוהה של הכשרת הלומד. שניים מבין חמשת מרכיבים אילו הינם התוכן ושיטות הלימוד. עם זאת, תכנית פיתוח הייחודיות הבית ספרית של משרד החינוך אינה מדגישה את חשיבות פיתוח הייחודיות הן בתחום התוכן והן בתחום ההפעלה הפדגוגית. במירב הישובים בהם מופעלת התוכנית, נבחרת פיתוח ייחודיות בתוכן בלבד על ידי בתי הספר ובחלק ניכר מהם היא מתבטאת בסופו של דבר בשלטים ובסיסמאות ופחות ביישום תכנים באופן מהותי. הלכה למעשה ההיצע והגיוון הפדגוגי הניתן לתלמיד במרבית הישובים בישראל מתייחס אך ורק לתחום התוכן ולא לתחום המהותי של התאמה פדגוגית לנטיותיו. התוצאה שיפור קטן בדרך כלל באיכות החינוך הציבורי.

ייחודיות צריכה לבוא לידי ביטוי בפדגוגיה המערכתית של בית הספר, בדרכי הלמידה וביכולות למידה, בפיתוח מיומנויות מתאימות ובדפוסי חשיבה חלופיים. דפוסים חלופיים אלה יכולים להיות פיתוח ועידוד יצירתיות, רכישת ערכים, כישורי חשיבה או חשיבה עתידנית. ביטויים פדגוגיים חדשניים כאלה ישתקפו בתכנית הלימודים, בידע, במיומנויות, בכישורים, בשיטות הוראה ובדרכי הוראה, בגישות לידע, בסביבות הלמידה, בתכנון הזמן, במסגרת הלמידה ועוד.

בראייתי הקושי הקיים בתוכנית משרד החינוך היא בדרך המימוש הלכה למעשה לפיה כל בית ספר קיים צריך לפתח ייחודיות משלו. הבעיה היא כי כל בית ספר פעיל בנוי מאוכלוסייה קיימת ומגוונת. מתוך כך קשה מאד עד בלתי אפשרי לפתח ייחודיות שעונה על צרכי כלל אוכלוסייה זו. בראייתי מימוש התוכנית צריך להתבצע בצורה הפוכה - מלמעלה למטה. הכוונה היא להושיב יחד את כל מנהלי בתי הספר וועדי ההורים ולתכנן במרחב העירוני כולו את הייחודיות הבית ספרית הנותנת מענה לדרישות התושבים. לצד זאת להציג מעטה לוגיסטי העוטף ומאפשר את ניהול האופרציה העירונית כולה הן בתהליך השינוי והמעבר לייחודיות הבית ספרית והן בשלב של היישום – הרשמה, הסעות וכו'.

אז מה ניתן וצריך לעשות ? למעשה אין צורך להמציא דבר הכול נכתב כבר במסמך משרד החינוך בשנת 2012, עם זאת ליבת הצלחה של תכנית הייחודיות הבית ספרית תלויה בניהול היישובי. הכול למעשה נובע מתפיסת הרשות המקומית את מקומה בעיצוב החינוך בתחומי שיפוטה. רשות צריכה להימדד על ידי תושביה לא רק במדדי המיצ"ב או הבגרות אלא גם בגיוון, בהיצע ובבחירה שהיא מציעה לתושביה. בראייתי תהליך פיתוח הייחודיות במוסדות החינוך ביישוב צריך לכלול את השלבים העיקריים הבאים:

1. תהליך של שיתוף ציבור (כולל סקר) לבחינת צרכי התושבים בשלושת הקטגוריות – תוכן, הפעלה פדגוגית, ואידיאולוגיה. מומלץ להתמקד בשלב ראשון בבתי הספר היסודיים ובגנים בעיר.

2. סיכום הצרכים לכדי מספר המודלים הייחודיים שיש להקים כמענה בתחום הישוב. (ישובים קטנים יצטרכו לפתח שותפויות אזוריות ומודלים ייחודיים בשטחם) מודלים אילו יכללו שילוב של תוכן ושיטות לימוד בכל בית ספר.

3. בניית תכנית יישובית המסבה את בתי הספר הקיימים והגנים למודלים הייחודיים.

4. פיתוח המודל במסגרת כל בית ספר בליווי אישי ומנטורי של מומחים.

יש חשיבות למימוש פיילוט מקדים לבחינה. אם זאת הצלחת התוכנית תלויה במימוש כלל יישובי אשר יפרוש בפני התושב את הבחירה ואת קשת ההיצע אשר תאפשר לכל ילד למצוא את מקומו הן מבחינת התוכן אך בעיקר בהיבטי הפעלה פדגוגית. חשוב להדגיש כי ייחודיות בית ספרית לא תיתן מענה מושלם בתחום הלמידה המותאמת אישית אבל תאפשר בסיס מהותי לפיתוח שיטות ודרכים פנים בית ספריות למימושה.

שנת 2019 טומנת בתוכה הזדמנות עצומה עבור ילדי ישראל מצד אחד בשלות בשיח הציבורי, בטכנולוגיה, בידע וברצון לקדם את תחום החינוך בישראל ומצד שני במרחב המוניציפאלי דלת חדשה הנפתחת ל 5 השנים הבאות, לרקימת תכנית ומענה פדגוגי תואם לילדי הישוב. על נבחרי הציבור לזהות את הזדמנות חינוכית זו ולהבין את האחריות המוטלת על כתפיהם ומתוך כך לפתח תכנית ייחודיות מסונכרנת כלל יישובית על מנת לאפשר – גיוון, היצע , בחירה ומתן מענה פדגוגי מתאים לכל ילד וילד בישוב. תפקידם של התושבים מצד השני הוא לדאוג לעתיד ילדם ולדעת לדרוש זאת מנבחרי הציבור הטריים ויפה שעת אחת קודם.

#משרד החינוך #חינוך #מינהל חינוך #עירייה #רשות מקומית #בחירות