האביב הוא התקופה הקסומה שבין החודשים הקרים בשנה לחודשים החמים בשנה. בחודשי האביב מתגברת נטייתו של ציר כדור הארץ לכיוון השמש, והימים הולכים ומתארכים. התחממות מזג האוויר בתקופה זו גורמת להפשרת השלגים ולהתמתנות הקרה, וכך מתחילים ללבלב ולפרוח מינים רבים של צמחים.
במיני יונקים רבים, עונת הרבייה והייחום מותאמת לכך שתנאי הסביבה יהיו הטובים ביותר עבור ההיריון או הוולד, עם מספיק מים ומזון וטמפרטורה נוחה. תנאים אלה מופיעים על פי רוב באביב. תופעה טבעית זו מייצרת שגרת התחדשות קבועה בעולם. הלכה למעשה, מדי שנה כל החי והצומח בעולם פורח ומתחדש, עצים מלבלבים וחיים של מיני יצורים רבים מתחילים. כל אלה מניעים את גלגלי האבולוציה. מנגנון טבעי זה הוא מעין מתג אוטומטי המבצע RESTART ומאתחל את הטבע מחדש. בכל שנה "קהילת הצומח" ו"קהילת החיות" צומחות ומתחדשות.
מי שהצליחו לאורך השנים לייצר מצב בו התנהלותם אינה מושפעת באופן טבעי ואוטומטי מהשינוי האביבי הם בני האדם, שהצליחו לפתח יכולת לחיות חיי שגרה לאורך השנה כולה. עם כל הטוב שיש בדבר עבור האדם, בבואנו להסתכל על יעילות מנגנון טבעי זה במציאות התזזיתית שמייצרת אתגרים בלתי נגמרים במאה ה-21, עולה השאלה אם לא נכון לחזור ולאמץ – גם אם באופן מלאכותי – את מנגנון ההתחדשות והצמיחה השנתית של האביב.
אגב, על פי המסורת המקראית, בניגוד למסורת חז"ל, החודש הראשון בשנה הוא ניסן – חודש האביב. על פי נקודת המבט הזו, טבעי הוא שניסן יהיה המועד בו מתחילה השנה ולמעשה נברא העולם.
מקום טבעי בו נכון בראייתי לשלב את מנגנון ההתחדשות האביבי הוא מערכת החינוך. מערכת החינוך, שהיא מערכת הפועלת במחזורים שנתיים, נמצאת משבר הולך ומעמיק למול אתגרי המאה הה-21. יש לה קושי עצום להתמודד עם המציאות המשתנה חדשות לבקרים, סביבה ובתוכה.
את הדרך למעבר להתחדשות אביבית ניתן לחלק לשני רבדים:
עריכת מבנה שנת הלימודים כך שתתחיל בחודש מרץ/אפריל – את זה כנראה לא נראה בזמן הקרוב.
ניהול תהליכי התחדשות אביבית מדי שנה ברמה הבית ספרית ללא קשר לשינוי מועד תחילת השנה – אפשרי בהחלט, תמשיכו לקרוא.
מדוע נכון שבית ספר יתחדש באופן קבוע באביב?
בתי ספר הם מערכות ארגוניות חברתיות מורכבות ודינמיות. הם נדרשים לספק חינוך רלוונטי במציאות מורכבת ומשתנה. כדי להתמודד עם מציאות זו, בתי ספר צריכים לאמץ תפיסות של ארגון לומד, ארגון גמיש וארגון חושב עתיד. תפיסה ארגונית של התחדשות קבועה כגון "התחדשות אביבית" יכולה לתרום רבות ליכולתו של ארגון להיות רלוונטי.
עצות לצוותי בית ספר הרוצים לאמץ את תפיסת ההתחדשות האביבית:
הגדירו את תקופת האביב כחודשי ההתחדשות הבית ספרית – עבור הלומדים ועבור הצוות. הזמן הזה הופך להיות שיאה של שנת הלימודים.
למשל, קבעו בגאנט השנתי בחודשי האביב אירועי התחדשות דוגמת "האקתון אביב". תכננו אירועים שיצמיחו רעיונות חדשים:
"Bloomathon" – אירוע שעוסק "בלבלוב" של רעיונות חינוכיים ליישום בחודשים ובשנה הקרובה.
מפגשי הפריה מחשבתית עם עולמות מקבילים מחוץ לבית הספר.
הרצאות השראה על ידי גורמי חדשנות והתחדשות.
בחנו אפשרות בחודשי האביב להגדיל את שעות הלמידה והעבודה (על חשבון חודשים אחרים), הסתכלו על תקופה זו כתקופה של "קפיצת הגדילה של הארגון על כלל מרכיביו":
הוספת שעות חניכה לצמיחה והתפתחות אישית לתלמידים.
אירועי העשרה לצמיחה והתפתחות של צוות ההוראה.
תכננו את השנה כך שבעונה זו יינתן זמן לפריצה והתקדמות של התפתחות הלומדים.
ארגנו אירועי חשיפה והתנסות ללומדים ולמורים לכיוונים אחרים חדשים ושונים מהקיים בשגרת בית הספר.
אל מול לו"ז שנה"ל המונהג כיום בישראל, הניחו הנחת בסיס כי בחודשי האביב בית הספר עסוק בתכנון הצמיחה של שנת הלימודים הבאה. ניתן להסתכל על התהליך כפיתוח הענפים עליהם יצמחו פירות השנה הבאה.
מדי אביב ניתן להקים צוות של לומדים ועובדי הוראה "להקשיב" לפערים בתפקוד הקיים של בית הספר ולמציאת דרכים חדשות להתמודדות עם הפערים הקיימים.
הגדירו תהליכי התחדשות וצמיחה בהיבטים פיזיים, נפשיים ופדגוגיים בבית הספר שיתרחשו באביב.
ערכו תהליך של בחירות שבו יתחרו ביניהם "רעיונות מתחרים" בהיבטים פדגוגיים שיעלו על ידי כלל באי בית הספר.
עסקו בהתחדשות וצמיחה של צוותי ההוראה בחודשים אלה – הן בהיבט אישי והן בהיבט מקצועי פנים בית ספרי.
יצרו בחודשי האביב "תהליכי האבקה" – בקרו וארחו גורמים חיצוניים בבית הספר לשם העשרה והפריה של רעיונות חדשים מעולמות חוץ בית ספריים.
הטבע יצר עבור כלל החיים בו תהליך קבוע של התחדשות וצמיחה, תהליך שמזרים את התנועה האבולוציונית מדי שנה. תהליך זה מקבל משמעות מחודשת במאה ה-21. אימוץ של לוח זמנים קבוע במערכת החינוך בו כל תהליך העבודה בבית הספר מתחדש וצומח מדי שנה נותן בידי בית הספר כלים משמעותיים להתמודדות עם אתגרי המציאות המשתנה.
בהצלחה וחג אביב שמח לכולנו!
