בית ספר מרושת: נטוורקינג בזירה החינוכית

כיצד הפיכת בית הספר ל"מרושת" תעזור להתגבר על מגבלות קיימות ותגדיל את הנכסים של בית הספר לטובת הלומדים והמלמדים

מה משותף לנחילי נמלים, ציי דגים, להקות ציפורים, עדרי זברות וצאן, פייסבוק, המוח האנושי  ותנועת בני אדם? כל הנזכרים לעיל פועלים ברשת. כוחה של הרשת אינו בכל אחד מהאובייקטים שבה אלא נובע מהחיבור ומהקשרים הנרקמים ביניהם. הלכה למעשה, עוצמתה וחוסנה של הרשת גדולים בהרבה מסך האובייקטים שלה.

לכמה רשתות אתן.ם משויכות ומשויכים? מכמה רשתות אתן.ם נהנים ומקבלים "דיבידנד" אשר מסייע לכן.ם באופן קבוע? אם נביט כעת על בית ספר ונשאל את אותן שאלות, האם נוכל לומר שבית הספר מחובר למספיק רשתות אליהן הוא תורם ומהן הוא נתרם באופן קבוע? והאם נוכל להשליך מכך על עוצמתו וחוסנו של בית הספר?

נפלאות הנטוורקינג

הכול יודעים מהו "רישות" – או בשמו הידוע, נטוורקינג. מייקל דולוורת, הנשיא והמנכ"ל של אקזקיוטיב נטוורקס אינק ומוביל את תחום רשתות העמיתים, רואה ברישות את הדרך לקדם אג'נדות של אדם או של ארגון.  בספרו "כוחם של קשרים" מציג מייקל את "אפקט הקשר". הוא מתייחס לתוצאות החיוביות המתקבלות כתוצאה מהשקעה ברשתות. התועלות המגוונות שניתן להפיק מאפקט הקשר, כגון היכולת לעשות דברים שלפני כן נראו בלתי אפשריים. באמצעות רשת יעילה אפשר להרחיב ולבסס את מאגר הידע, ובנוסף גם לשפר את יכולות הלמידה ושיתוף הפעולה. זאת ועוד, בעזרת הרשת ניתן להתמודד עם אתגרים ולהפיק את המרב מכל הזדמנות בקצב המהיר החיוני להצלחה במציאות הנוכחית.

הנה כמה דוגמאות לכוחה של רשת ברמה העולמית:

• מערכת ההפעלה הממוחשבת Linux פותחה בעיקר על בסיס התנדבותי דרך רשת של משתמשים ומפתחי תוכנה.

• קוד פתוח – כדי לאפשר למתכנתים רבים לחבור יחד לפיתוח תוכנה משותפת ללא ניהול ריכוזי, פיתחו מפתחי הקוד הפתוח סביבות פיתוח התומכות בקוד פתוח. 

• במסגרת פרויקט Global initiative של הנשיא קלינטון, התכנסה קהילת מנהיגים מרחבי העולם כדי לגבש וליישם פתרונות חדשניים לחלק מהאתגרים הקשים בעולמנו.

מה שעומד בבסיס כל אחת מהיוזמות הללו הוא הרשת. אנשים פוגשים אנשים; משתפים זה את זה בתחומי העניין, בשאיפות ובידע שלהם; עוזרים זה לזה; ויוצרים יחסים וקשרים מחייבים אשר לעיתים קרובות מובילים לשיתופי פעולה נפלאים. זהו טבעם של בני האדם – בליבנו כולנו יצורים חברתיים.

בית ספר הוא ארגון מעוגן סביבה. הוא פועל במרחב פיזי מוגדר ומגודר, ובמרבית המקרים לומדים בו ילדים ממרחב פיזי מוגדר – שכונה, רובע, עיר, מדינה. היותו של בית הספר ארגון פיזי מעוגן סביבה גם משליכה על צוות ההוראה בו אשר ברובו, במרבית המקרים, יתגורר במרחב גאוגרפי קרוב לבית הספר – לא תראו מורה מבריטניה בצוות ההוראה הסדיר של בית ספר בחדרה.

על רקע פערים ומגבלות נוספים הקיימים במערכת החינוך בכלל ובישראל בפרט, ואף בהקשר להיותו של בית הספר ארגון מעוגן סביבה, בתי ספר רבים סובלים ממגבלות וקשיים דומים:

• פער בסגל מחנכים.

• פער במורים מקצועיים.

• פער תשתיתי בחדרי כיתות, חדרי מורים, משרדים, מתקנים, חצרות, מעבדות ומתקנים ייחודיים – אולמות, תיאטראות, ספריות ועוד.

• פער באמצעים: טכנולוגיים, ספורט ועוד.

ככל שנרד לרמת בית הספר הבודד נגלה את מגוון הפערים הקיימים בתחומים שפורטו לעיל.

מבית ספר בודד לבית ספר מרושת

בעיר מסוימת בארץ הקימו לפני שנים רבות שביל בין שני בתי ספר הנמצאים במרחק של 300 מטר זה מזה, אך הלכה למעשה איש מבאי בית הספר לא צועד באופן תדיר בין בית ספר אחד למשנהו. בעיר אחרת ניצבים שני בתי ספר במרחק 500 מטר זה מזה: באחד אולם ספורט מקורה, והשני ללא אולם אך הוקם בו מטבח מתמטי חדשני. עם זאת, גם במקרה זה איש מבאי בתי הספר לא נהנה ממתקניו של האחר.

האם אל מול הפערים שתוארו לעיל ניתן לגשר בעזרת תפיסת הרישות? בראייתי, חבירה של בתי ספר או הכוונתם לחבירה על ידי גורמי רשות מקומית או משרד החינוך עשויים בהחלט לגשר על פערים רבים הקיימים כיום בבתי הספר. רישות בין בתי ספר יכול להתקיים בממד הפיזי אבל גם במרחב הווירטואלי. כך בתי ספר יכולים להנות מהנכסים של בתי הספר האחרים ברובע, בעיר ואף מחוץ לעיר והמדינה.

רשת בין בתי ספר יכולה להתקיים לא רק ברובד כלל בית ספרי; רשתות יכולות להירקם על רקע מקצועי, תשתיתי, חברתי או לפי תפיסות פדגוגיות.

הערה חשובה היא כי רישות אינו קשר חד פעמי! אין מדובר בביקור הדדי בין תלמידים או צוותי הוראה בין שניים או יותר בתי ספר. אין מדובר גם בקשר חד שנתי או במפגש פעם בחודש בין מנהלות או מורות. רישות הוא תהליך חי נושם ופועם באופן יומיומי לאורך שנה ושנים. אין להתבלבל בין רישות לשותפות (הנכללת בתוך הרישות). רישות כשמו כן הוא מערכת הקשורה באופן רציף ובתוכה מתקיימים קשרים באופנים שונים כך שבהתקיימו של רישות נוצרת רשת אשר מחזקת את כוחו של בית הספר בשלל היבטים.

איך טווים רשת בתי ספר?

מורה, צוותי חינוך, מנהל.ת או רשות הרוצים לאמץ את תפיסת הרישות יכולים לעשות זאת במספר שלבים:

• מינוי פרויקטור/ית רישות.

• בחינה פנימית של היתרונות והפערים של בית הספר בתחומים שונים:

• כוח אדם

• מקצועות לימוד

• טכנולוגיה

• תשתיות פיסיות ווירטואליות

• פדגוגיה – שיטות לימוד

• למידה ומחקר על בתי הספר ומוסדות אקדמיים (בהיבטי יתרונות ופערים שסומנו לעיל), תחילה במרחב הפיזי הקרוב של בית הספר, ולאחר מכן התרחבות באדוות הולכות וגדלות (אף למרחב הווירטואלי) לבתי ספר נוספים.

• חבירה בין בתי ספר על בסיס הדדיות של רווח לשני הצדדים בקיום קשר קבוע בין גורמים בבתי הספר.

• תכנון ורקימה של מהות הקשרים, תדירותם ובחינתם לאורך זמן.

איך נראה בית ספר מרושת?

יום לדוגמה בבית ספר מרושת "כפירים" יכול להראות כך:

• בשעה 08:00 תלמידי כיתה ו' מ"כפירים" מגיעים לשיעור ספורט באולם הספורט החדש של בי"ס "רקיעים".

• בשעה 10:00 מתקיים שיעור ייחודי לתלמידי כיתה ה ב"כפירים" עם המורה לאנגלית, שגם משודר לחמישה בתי ספר נוספים בעיר.

• בשעה 11:00 תלמידי כיתה ד' מ"כפירים" נפגשים במרחב וירטואלי עם תלמידים משני בתי ספר אחרים בעיר לשיעור מיינקראפט עם המורה שלהם.

• בשעה 12:00 תלמידי כיתה ב' מ"רקיעים" באים ל"כפירים" למטבח המתמטי החדש ללמידה התנסותית.

• במקביל בשעה 12:00 המורה דליה מ"כפירים" מלמדת את כיתה ו מ"רקיעים" מרחוק.

• בשעה 13:00 יושבות יחד המורות למתמטיקה משני בתי הספר לשמוע רעיון חדש לשיטת לימוד שהגתה המורה נאווה מ"כפירים".

• בשעה 13:00 (זמן ישראל) מתקיים שיעור תרגול שפה אנגלית בין תלמידי כיתה ו' ב"כפירים" לתלמידי בית הספר "FLOWER" בבריטניה בממד הווירטואלי.

יצוין כי רישות אינו נוגד את הצורך ואת הרצון של בית הספר להיות ייחודי. במסגרת תפיסת הרישות, בית הספר נשאר בייחודו אך יכול להנות גם מייחודם של בתי ספר ומוסדות אחרים.