מה יותר חשוב להשתלבות בשוק העבודה: השכלה או ניסיון תעסוקתי? ומה עושים מוסדות החינוך על מנת לקדם ולבסס את ניסיון החיים של תלמידיהם?
אחת המטרות המוצהרות של מערכת החינוך בישראל היא הענקת ידע וכלים שישמשו את התלמידים בחייהם הבוגרים, בין אם בעבודתם או כחלק מהידע הבסיסי שמשרד החינוך מאמין שכל אדם בוגר חייב להחזיק בו. לצד זאת, ברור כי חינוך מתרחש במשך 24 שעות, 7 ימים בשבוע, ומתוך כך מתבצע לא רק בגבולות המוסד החינוכי, אלא גם על ידי גורמים נוספים איתם באים הילדים במגע. כל אלה יחד מעצבים ותורמים ניסיון, ידע וכלים רלוונטיים לעתידם של הילדים כבוגרים בחברה.
אם כן, מהו הניסיון שצבר/ה בוגר/ת מערכת החינוך שחיוני להשתלבותם בעולם המבוגרים? האם בתי הספר בישראל מעניקים ניסיון רלוונטי לתלמידים? ומהו תרומתם של גורמים בחינוך הא-פורמלי לעיצוב ניסיון החיים הרלוונטי לאדם בוגר בישראל? ילדי ישראל, ברובם, מתחנכים במערכת החינוך המדינתית במשך כ-12 שנים. בתקופת זמן זהה אדם בוגר בשוק העבודה צובר ידע, השכלה פורמלית ובלתי פורמלית וניסיון תעסוקתי משמעותי. כדי ללמוד על ניסיונו של אדם בוגר נהוג להביט על מסמך קורות החיים המציג אותו על פי עובדות הנוגעות לפרטיו האישיים, לניסיון העבר שלו, ולתכונות הקשורות אליו. מסמך קורות חיים מאפשר התחקות אחר ניסיונו של אדם, כולל ידע מקצועי קודם, והתנסות קודמת בתחום שאדם רוכש עם השנים.
עם יציאתם לעולם העבודה עומדת בפני צעירים רבים שסיימו את 12 שנות הלימוד השאלה - מה יותר חשוב לשם השתלבות בשוק העבודה: השכלה או ניסיון תעסוקתי? האם עדיף ללמוד, ובכך להשיג תואר שיעזור בשוק העבודה, או שעדיף לנצל את השנים האלו על מנת להתקדם בקריירה ולרכוש יותר ניסיון תעסוקתי? תעשיית ההייטק בישראל זקוקה לכוח אדם איכותי. בהתאם, גם הדרישות למשרות ג'וניור, משרות התחלתיות שמהוות דריסת רגל בתעשייה, משתנות בשנים האחרונות. מעל 85% ממשרות הג'וניור אינן דורשות ניסיון כתנאי סף. עם זאת בחלק מהחברות, בעיקר הגדולות והוותיקות, עדיין ישנה דרישה לתארים אקדמיים. ההיגיון מאחורי הענקת יתרון לתואר הוא הסינון של האקדמיה, המבטיח כי יתקבלו לשורותיה אנשים עם איכויות מסוימות שבמהלך התואר ילמדו יסודות, דרכי חשיבה ולמידה. עם זאת, כאשר חברות נמצאות בצמיחה מואצת או בתחילת הדרך, כמו במקרה של חברות סטארטאפ, אזי התיעדוף משתנה.
אם כן, אל מול המטרה של הענקת ידע וכלים לעולם הבוגרים, מה עושים מוסדות החינוך השונים לאורך השנים על מנת לקדם ולבסס את ניסיון החיים של בוגריהם? במציאות במדינת ישראל כיום, ניסיון תעסוקתי מתחיל להצטבר אצל בודדים כבר בתקופת הלימודים בבית הספר (אצל רובם המכריע ללא קשר לבית הספר); אצל חלק קטן נוסף במהלך השירות הצבאי (בעיקר אלה המשרתים במקצועות טכנולוגיים); ואצל אחרים רק לאחר הצבא או אף לאחר שהם משלימים השכלה אקדמית. כך קורה שעל אף החשיבות הרבה שמקנה עולם העבודה העכשווי לניסיון, מערכת החינוך שאמונה על פיתוחו של הלומד בה חוטאת למטרה מהותית שלשמה הוקמה.
בעולם בו קיימת חשיבות עליונה לניסיון שצבר אדם, בתי הספר לא יכולים להמשיך ולהתעלם מצורך חשוב זה. לשם מימוש מטרה זו על בתי ספר לבצע מספר התאמות: 1. מעבר מסיכום הציונים על הידע שצבר\ה התלמיד\ה לסיכום הניסיון שצבר\ה - אימוץ תפיסה כי ניסיון החיים שצובר אדם הוא משמעותי לא פחות מציון במקצוע כזה או אחר הנלמד בבית ספר. 2. ראייה כוללת המרכזת את הניסיון שצובר\ת כל תלמיד\ה במשך כל שנה ושנה בבית הספר ומחוצה לו (בבית ובחינוך הא-פורמלי). 3. פיתוח ושילוב של פעילויות בזמן פעילות בית הספר המקנות ניסיון חיים רלוונטי ללומדים. 4. ייעוץ וליווי לכל תלמיד\ה בנוגע לניסיון תעסוקתי שמומלץ לצבור בהתאם לרצונותיו\ה ושאיפותיו\ה כבר במהלך שנות הלימודים בבתי הספר. 5. סיכום שנתי, לפחות החל מכיתה ד', של הניסיון הרלוונטי שצבר\ה כל תלמיד\ה, זאת לצד גיליון הציונים. 6. כתיבת מסמך קורות חיים לכל בוגר\ה מערכת חינוך לפחות שלוש פעמים במהלך 12 שנות לימוד (בתום בית הספר היסודי, בתום חטיבת הביניים ולצד תעודת הבגרות בתום 12 שנות לימוד).לסיכום, במהלך 12 השנים, מגיל 6 ועד גיל 18 (יש שיגידו אף לפני) תלמיד\ה צובר\ת ניסיון חיים חשוב ומהותי בגבולות המוסד החינוכי בו לומד\ת, לצד ניסיון הנצבר במסגרות החינוך הא-פורמלי ואף בבית. זאת מעבר להשכלה הפורמלית המתבטאת בגיליון ציונים מידי שנה.
ניתן למנות דוגמאות רבות לניסיון חיים רלוונטי במהלך תקופה זו:
- תפקידים פורמאליים וא-פורמאליים בבית הספר.
- תפקידים בתנועות נוער.
- ניסיון ורכישת ערכים מעצבים במסגרות ספורט ואומנויות מקצועיות.
- ניסיון בעבודות בשוק העבודה האזרחי (לדוגמא אחראי\ת משמרת).
דרך דוגמאות אלה ורבות אחרות ניתן ללמוד הרבה על כישוריו ויכולותיו של האדם ועל הידע והניסיון שצבר. נכון יהיה כי בתי ספר יתכננו ואף בסוף כל שנה יסכמו, בדגש על סיום כל שלב בבי"ס, את הניסיון שצבר אותו תלמיד במהלך אותה שנה/שלב (בבי"ס ואף מחוץ לו). הסתכלות שכזו תחדד ותמקד את הלמידה וההתנסויות של כל תלמיד לאורך 12 שנות לימודיו ותאפשר לו בחירה וראיה עתידית טובה יותר של השתלבות בשוק העבודה. נקווה כי כבר בשנה"ל תשפ"ג, בתי ספר בישראל יתכננו ויפעלו תוך הסתכלות מבעד למשקפי קו"ח העתידיים של הלומדים בהם.
