מאת: שרון מאיו – מומחה ומרצה על פיתוח חדשנות במערכות חינוך (Sharonmayo8@gmail.com)
הערכה הקיימת היום היא שסטודנט הנכנס בשערי מוסד להשכלה גבוהה, בין אם אוניברסיטה או מכללה ייצא משם עם תואר שחלקו הגדול כלל לא רלוונטי לשוק העבודה. שפות התכנות, מתודולוגיות, תחומי העיסוק ואספקטים נוספים שלמד לא יהיו רלוונטיים כבר במעמד ראיון הקבלה שלו למשרה הראשונה. כבר כעת סטודנטים רבים מעידים על כך ששפת התכנות, לא רלוונטית לעולם התכנות הנוכחי, פחות משנתיים לאחר שלמדו. סטודנט שסיים עכשיו את לימודיו יצטרך בעוד כחצי שנה לערוך ריענון נוסף על הטכנולוגיות והמערכות שנכנסו לשוק. לכך מצטרף אתגר הלימוד של בני דור ה "Z" וה"אלפא". המסלול האקדמי הקיים כיום יתקשה להעמיד פתרונות מתאימים לאתגרים אילו.
על מנת לעמוד באתגרים אילו יש לבצע שינוי והתעדכנות. גם באופן הלמידה, לקח חשוב שהולך ומוטמע על רקע משבר הקורונה העולמי והן בהתאמה של תכני הלימוד לרוח התקופה ואתגריה. בראייתי, ישנן שתי דרכים לפעולה. האחת, פחות מומלצת הבדלה בין מוסדות אקדמיה חדשניים לבין אוניברסיטאות מסורתיות. השנייה שינוי במבנה מסלולי הלמידה, נושאי הלמידה ודרכי הלמידה זאת לצד שינוי בתפיסת המוסד האקדמאי ממקום בו לומדים אך ורק מספר פעמים מוגבל בחיים, למקום השומר על כושרו המקצועי של אדם לאורך כל חייו ומתוך כך גם מאפשר גשר לשינויים והתקדמות מקצועית. זאת לצד העמקת תחום המחקר והבנה כי מחקר, בניגוד לעבר, מתבצע כיום גם בחברות עסקיות במסגרת שוק העבודה ומתוך כך קיים פוטנציאל לבנייה ומימוש שיתופי פעולה חוצי גבולות בין האקדמיה לשוק העסקי. את השינוי יש לערוך במספר תחומים מרכזיים למימוש מודל אשר נותן מענה לאתגרים אילו.
תוכן
בעבר הדגשנו את הטכניקות החישוביות ודרשנו מהסטודנטים לחשב תשובות במהירות ובדייקנות. אבל מכונות השתלטו על משימות טכניות כאלה. אנחנו לא יכולים לצפות שהחומר המקצועי שנלמד יישאר רלוונטי לשאר הקריירה שלנו. כך לדוגמא בתעשיית ההיי-טק: רוב המיומנויות הטכניות הדרושות היום לא היו חלק מתוכניות ההנדסה בבתי הספר לפני כמה שנים. חינוך מוצלח באקדמיה חייב אפוא לספק לתלמידים מיומנויות בסיסיות ולעזור להם ללמוד בעצמם ולהתאים את עצמם לנסיבות המתפתחות.
מיומנויות בסיסיות אלה הן: כישורי שפה, כולל הבנה, הבעה ותקשורת. מיומנויות כמותיות, כגון היכולת לנתח בעיה, לראות דפוסים נסתרים, לזהות משתנים רלוונטיים ולנסח פתרונות. חינוך טוב במוסד אקדמאי צריך להכשיר סטודנט כאדם, להרחיב את דעתו ואופקיו, לאפשר לו לראות את היחסים שבין תופעות שונות לכאורה, לרכוש ידע באופן עצמאי, לפתח את הביטחון ולאתגר את הסמכות או את הקיים. הכשרה כזו דורשת הגדרה שונה מאוד מן הלמידה הנוכחית. דוגמא לכך היא למידה מבוססת בעיות אמיתיות והדגמה כיצד סוגים שונים של מתמטיקה יכולים לפתור את הבעיות הללו. או לחילופין לימוד מדע בצורה משולבת דבר המעודד לראות את העולם בהקשר רחב עם השקפה גלובלית. בכך מאפשרים לסטודנטים הבנה כיצד החומרים והרצאות רלוונטיות ושימושיות בעולם האמיתי.
מבט על פרופילי התעסוקה של מספר הולך וגדל של חברי הרשת המקצועית – "לינקדאין" מראה מעבר למודל של "מקבול" אנשים אשר יודעים לעשות גם את זה וגם את זה. כבר לא התמחות אחת אלא כמה. אם נוסיף לכך את העובדה שדור העובדים העתידי צפוי לדלג בין כמה תחומי עבודה במהלך חייו, הרי שעולה הצורך לעבור ממודל ההתמחות באקדמיה של מסלול מקצוע אחד ללמידה רב תחומית. למידה אשר מבססת ידע רוחבי שמאפשר את המעבר בין המקצועות בעתיד. קורסים בין תחומיים ורב תחומיים מאפשרים לשנות את נקודת המבט של התלמידים מנקודת מבט צרה לרמה גבוהה יותר, שבה הם יכולים לראות תמונה גדולה יותר. ניתן לזהות שתי משפחות של קורסים הנדרשים כחלק מתכני האקדמיה המכשירה לעולם העתידי:
- מיומנויות בסיסיות - לימוד ידע מקצועי וכישורי חשיבה דינמיים, ובכלל זה יכולות רכות נוספות, שאינן נלמדות באוניברסיטה, אך מסייעות לסטודנט להתמודד עם דרישות המעסיקים. בנוסף תמיכה וסיוע לסטודנטים ללמוד בעצמם ולהתאים את עצמם לנסיבות המתפתחות.
- ייחודיות של תחומים - הפרדה בין תחומים דינמיים כמו מקצועות ההייטק - לתחומים אחרים להתאמת התכנים ותצורת הלימודים.
לשני נדבכי תוכן אילו יש להוסיף בראייתי בסיס ערכי חברתי – שילוב ידע מתחומי מדעי הרוח וחלק ממדעי החברה באזורים שאינם יישומיים. אשר ישמש כרובד חיוני להשכלתו של אדם. כאן המקום בו על האקדמיה להבדיל ולייחד את עצמה למול מכללות מקצועיות טכנולוגיות.
מבנה/מודל
חיפוש הארוס המקצועי - בעולם שבו למידה חייבת להמשיך לאורך כל שנות הקריירה, כדאי שהתחום שבו הסטודנטים בוחרים יהיה כזה שיעניין אותם, שירצו להמשיך להתפתח בו, ללמוד, ללכת לכנסים, לקרוא חומר מקצועי, לנוע בו ככל שישתנה. הסטודנטים מצדם צריכים להיות בעלי מוכנות לצאת למסע גילוי עצמי שיכלול התנסויות שמאפשרות בחינת הערכים, תחומי העניין והשאיפות ולחוות את החיבור שלהם למסלולי קריירה אפשריים. הרעיון של חיפוש הארוס הטמון באדם לתחום מסוים ממומש כבר כיום במספר מסלולי למידה במכונים גבוהים ובבתי הספר אשר מקדישים זמן ניכר מזמנו של הסטודנט בתחילת דרכו למסע טעימות במסגרת החיפוש אחר התשוקה האמיתית שלו. האקדמיה צריכה לבחון מודל חדש בו בנוסף או כחלק משנות הלימוד לתואר מוקדש זמן ניכר (עד כשנה) ללמידה כללית וטעימות מתחומים שונים למציאת "המקום הנכון" עבור הסטודנט. על בסיס מסע החיפוש הזה ימשיך הסטודנט להתמחות.
תכנית לימודים "רזה" – כמה נכתב כבר על דור הלומדים הזה. כמה סרטונים הדגימו את היכולת של ילדים כיום ללמוד במקביל וכמה פעמים שמענו נאומי אנשי חינוך המעידים על תום עידן בלעדיות המורה כבעל הידע, ומעבר לעידן בו הידע כולו זמין ללומדים בדרכים רבות ומגוונות. אם נוסיף על כך את העובדה שהמידע והידע משתנה בקצב גבוהה המסקנה העולה היא כי האקדמיה צריכה לעבור לתכנית לימודים ממוקדת, אפקטיבית ותכליתית, כזאת המכינה את הסטודנט לאתגרים העתידיים. להניח בצד את כל מה שהסטודנט יוכל ללמוד לבד ולהעניק לו ידע אפקטיבי אל מול מסלול התמחות מוגדר.
"מחלף אקדמיה צפון" – שינוי תפיסתי באקדמיה מהכשרה של מסלול המקנה מקצוע לחיים למקום המקנה בסיס ידע שישמש תשתית (מחלף) למעבר/התפתחות בין מקצועות בעתיד. הלכה למעשה שכבת קורסים בין תחומיים ורב תחומיים אשר מבססת ידע רוחבי שמאפשר "מקבול" – לעשות גם וגם לצד המעבר בין המקצועות בעתיד. דוגמאות – שפה, שפת מחשב, אוריינות למיניה, יכולת בניית סיפור ממידע. מעל שכבה זו יתווספו קורסי היסוד לתחומים בהם אני רוצה לעסוק ואז סל של יכולות שאני מתמחה בהם.
"מחלף אקדמיה דרום" – בעולם עתידי בו מקצועות נולדים ומתים בעוד אחרים משתנים ומתחדשים מידי יום נוצר הצורך בהתעדכנות מקצועית רציפה. מתוך כך, מוסדות השכלה גבוהה צריכים לאמץ לעצמם תפיסה של "חדר כושר". לפיה ידע בעולם הזה כמו כושר גופני הוא דבר שהולך ומתדלדל במידה ולא ממשיכים לעבוד ולטפח אותו. בדומה למנוי חדר כושר, סטודנטים אשר מסיימים את לימודיהם יוכלו ליהנות ממנוי שנתי במוסד אקדמאי לשמירה על המשך כושרם המקצועי. הלכה למעשה המוסד האקדמאי ימשיך וילווה את "בוגריו" לאורך כל שנותיהם לשם שמירת מקצועיותם עדכנית ורלוונטית. זאת ועוד במקרים בהם מנוי ירצה לשנות את מסלולו המקצועי יוכל לעשות שימוש במוסד כבמחלף למעבר בין מסלולים.
התאמה אישית (תואר אישי) – הטכנולוגיה מתפתחת ומשתנה ומובילה לצמיחתם של מקצועות חדשים מידי יום. עולמות חדשים כדוגמת תעשיית הרכבים האוטונומיים מצריכים התמחויות ומקצועות חדשים לחלוטין. בהשתנות ובהתפתחות הזו קיים גם מקום לפיתוח אישי ולהתאמה מדויקת יותר של אדם לתפקיד מוגדר המשלב מספר תחומי עניין וכשרון. אקדמיה צריכה להפסיק לחשוב בראייה של מסלול אחד למקצוע בודד ממנו נגזרים המקצועות / שיעורים אותם יש ללמוד. הראייה החדשה צריכה לשלב הכשרה למקצועות מגוונים (בסיס רחב) בהתאם לצרכי התעשייה עם התאמה אישית – מסלול לתואר אישי לדוגמא, עורך דין עם התמתחות בתחום הבינה המלאכותית ברכבים אוטונומיים. בתחום זה הלמידה ההיברידית המתפתחת בימים אלה תהיה יותר מותאמת לכל סטודנט וסטודנטית ותסייע להראות את הרלוונטיות של העשייה האקדמית.
מודל המשלב שונות ושיתופי פעולה – אחד השינויים המעניינים העוברים על עולם העבודה הוא מודל של בניית קבוצות לעשייה ייחודית ייצור / פתרון בעיה מורכבת. קבוצות אלה מורכבות עובדים בעלי ייחודיות מקצועית – טלאנט מעולמות שונים. בניית קבוצה המבוססת שונות גבוהה בין אנשים (Cross-functional team) לפיצוח בעיה הוכחה בעשור האחרון כדרך יעילה ויצירתית. האקדמיה צריכה לאמץ תפיסה זו ולפתח מודלים ומבנים המאפשרים למידה בה הסטודנט לומד ומתפתח מתוך חשיפה לשונות הלומדים עימו. מימוש שכזה יכול להיות מבוסס על: שילוב סטודנטים זרים בכיתות, סטודנטים מפקולטות שונות וכן שילוב סטודנטים ומרצים ממוסדות אקדמיה מקבילים ומשלימים.
גבולות האקדמיה
על רקע העליה במשמעות הניסיון התעסוקתי לפני ותוך כדי הלימודים, ניתן להבחין בטשטוש הגבולות בין האקדמיה לשוק העבודה. מתוך כך מתגבר הצורך לפיתוח קשר סימביוטי בין התעשייה לאקדמיה לשם הקניית ניסיון רלוונטי לסטודנטים. הסיבות והיתרונות בהתקרבות בין העולם האקדמאי לעולם העבודה הן:
א. מצד החברות
ניתן להבחין במגמה בקרב חברות רבות, במסגרתה הן רוצות לתת הזדמנות לסטודנטים, מתוך גישה לפיה ההשקעה תשתלם ברגע שהם יסיימו את הלימודים. המעביד מרוויח עובד לא יקר עם המון מוטיבציה והסטודנט מצדו מרוויח ניסיון בשוק.
מעסיקים בודקים היום אפשרויות מגוונות לוודא שהעובדים שלהם בעלי יכולות מתאימות לצרכים המשתנים, כולל הכשרות פנימיות וחיצוניות.
ב. מצד הסטודנטים
רצון למצוא את המקצוע והמקום הנכון עבורם כדי לעשות זאת כדאי להבין בדיוק מה הוא כולל, איך נראה יום עבודה, סביבת העבודה, איך נראית התפתחות מקצועית ולשם כך כדאי למצוא דרכים להתנסות בפועל, דרך עבודות סטודנטיאליות, פעילות התנדבותית במסגרות רלוונטיות או בתחומים משיקים.
סטודנטים המתקשים להתמודד עם עלויות לימודי התואר ראשון ויוצאים לשוק העבודה עם חובות גדולים, כיסוי החוב הכספי מהווה עבורם הטבה משמעותית. בסקר של ארגון ASA, ארגון אמריקאי התומך בסטודנטים, עולה ש 90% מהם יסכימו להתחייב ל 5 שנים למעסיק שייקח על עצמו את כיסוי חובות הלימודים בעוד רק 10% מהמעסיקים בארה”ב כיום נותנים הטבה כזו.
ג. מצד האקדמיה
תחום המחקר שהיה בעבר נחלתם הבלעדית כמעט של מוסדות ההשכלה הגבוהה כבר אינו בלעדי להם. חברות רבות עוסקות במחקר לקידום יכולתם ומהוות מובילות ופורצות דרך בתחומי ידע רבים. ניתן לראות כי שיתוף פעולה מחקרי בין החברות לאקדמיה רלוונטי הן מהיבט כלכלי והן מהיבטי קידום ערכים ופיתוח חברתי.
כל אלה יחד מעידים על הצורך בהורדה/ בהנמכת חומת האקדמיה ובפתיחתה למול התעשייה. המצב החדש שמצריך למידה לאורך כל החיים מחייב קשר בין מוסדות השכלה גבוהה לבין מקומות עבודה לביצוע הכשרות ושדרוגים לעובדים. דוגמא לכך ניתן לראות במהלך של חברת AT&T, שהבינה שרק למחצית מ 250,000 עובדיה יש את היכולות הנדרשות והשיקה בהשקעה של מיליארד דולר תכנית הכשרה. החברה יצאה במהלך בן מספר שנים שכולל הכשרות דיגיטליות בשיתוף עם חברות כמו Coursera ו Udacity, שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות וגם מרכזי קריירה שעובדים עם העובדים לזהות את המסלול הנכון להם. על פי הנתונים כיום, 57 אלף עובדים בחברה עשו 2.7 מיליון קורסים מתוקשבים בתחומים כמו data science, cybersecurity, ניהול פרויקטים באג’ייל, ומדעי המחשב.
למידה והוראה:
מחקרים רבים מצביעים כי דורות העתיד יצטרכו ללמוד במשך כל חייהם, חלק מתוך עניין אישי וחלק גדול על מנת לעמוד בקצב השתנות המקצועית או מתוך רצון/צורך קיומי לשינוי מקצועי. עשרות כנסים ברחבי העולם עוסקים בצורך בשינוי בשיטות הלימוד וההוראה ב 18 השנים הראשונות של ילדי בעולם. לעומת זאת נדמה כי חומות האקדמיה עומדות איתנות מול הצורך בשינוי או התאמה כלשהי. החידוש העיקרי שאנחנו מזהים היא האפשרות ללמוד בצורה מקוונת ובאוניברסיטאות וירטואליות המשלבות למידה עם קורסים מוסרטים, אך האם זה מספיק ? הסטודנטים הראשונים מדור ה Z צועדים בימים אלה במוסדות האקדמיה בעולם ואחיהם מדור האלפא יעשו זאת עשור מהיום. דורות אלה מציבים אתגר שרק ילך ויגבר בפני האקדמיה - דרך הלמידה בה והמלמדים בה. כוחות השוק מלמדים כי הפער הדורי בין המרצים לסטודנטים יוכרע לטובת הסטודנטים (הלקוחות). אקדמיה שלא תשכיל להעניק הכשרה ופיתוח מקצועי לאנשיה על מנת להתאים עצמם להוראת המחר תהפוך לפחות אטרקטיבית ותאבד מהרלוונטיות שלה. נכון יהיה כי מוסדות האקדמיה יחלו כבר היום בשילוב שיטות הוראה חדשניות ביניהן:
הוראה היברידית - המשלבת הוראה אנושית פנים אל פנים עם חומרים מקוונים.
עידוד חדשנות - חממות ואינקובטורים להחלפת רעיונות וקידום יזמות חדשנית תוך שיתוף פעולה וסיוע מהמוסד האקדמי.
פיתוח פדגוגית מבוגרים – התמחות בפיתוח והתאמה של דרכי הוראה ולמידה למבוגרים בשכבות גיל ודורות שונים.
פורמט TED - הרצאות במוסד במתכונת TED, מתכונת של פורום הדן ועונה על שאלות.
למידה בהתנסות – השתלבות בתעשייה כבר בשלבים בסיסיים של הלמידה לצד פתרון בעיות אמיתיות מהתעשייה.
כיתה היברידית – בכיתה / היכל אחד הוראה ולמידה מבוססת טכנולוגיה בכמה דרכים ושיטות.
לימוד בקאסט משתנה – קבוצות סטודנטים (טלנטים) שחוברות יחד לשם למידה מבוססת פתרון בעיות.
אדריכלות פדגוגית
השינוי בתפקידו של המלמד בעולם החינוך כבר ברור, עם זאת גם בחינוך בבתי הספר ועל אחת כמה וכמה בעולם האקדמי נראה כי המלמד מתעקש לדבוק בתפקיד בעל הידע הבלעדי העומד בפני הלומדים ומרצה בפניהם. האוניברסיטאות המקוונות מלמדות על מגמה ועל הצורך בשינוי. שינוי אשר לא יוביל לביטול והכחדת המוסדות הפיסיים אבל יוביל לשינוי בשיטות הלמידה וההוראה (מעבר מהרצאה ללימוד בדיון) החלק המשלים למימוש השינוי יצטרך להתבצע בבנייה ועיצוב של חללי הלימוד וההוראה באקדמיה והתאמתם לצרכי לומדי העתיד בדומה למתרחש בימים אלה בבתי ספר רבים.
סיכום
"צומת" הינה מקום בו נפגשים מספר מסלולים המגיעים מכיוונים מנוגדים. החלפתו של צומת במחלף מאפשרת את זרימת התנועה. קיימים מספר סוגי מחלפים: "מחלף חלקי" - צמתים בחלק מנתיבי ההשתלבות. "מחלף מלא" - מעברים ישירים בין שני הכבישים המצטלבים, אך לא בהכרח אפשריים בו כל כיווני התנועה. "מחלף מושלם" – בו כל כיווני התנועה אפשריים. אל מול האתגרים הנכונים לעולם האקדמיה משוק העבודה ומדורות הלומדים החדשים יצטרכו מוסדות ההשכלה הגבוהה לבצע שינוי ממעלה שניה ולעבור למודל - "מחלף מושלם". במודל החדש האקדמיה תקנה ללומד את המקום: למציאת הארוס המקצועי האישי, לשמירה על כושר מקצועי, למעבר בין עולמות מקצועיים ולפיתוח מקצועי ייחודי (חוצה תחומים ומקצועות) אשר ייחד את הערך המקצועי שלו בעולם העבודה.
